יום שני, 23 באפריל 2012


המכתב

 


    "ככה אנחנו, מה אני אגיד לך, לפעמים מישהו אומר לך משהו שאתה יודע, ואפילו אמרת את זה לעצמך מיליון פעמים אבל כשההוא אומר – בום...נופל האסימון, נכון או לא?" שאל אותי דני בלוך ככה באמצע הרחוב באמצע היום כשנפגשנו באקראי והוא כמעט דרס אותי עם אופניו.
    צודק. וכבר בדרך הביתה בא לי הרעיון. אני אהיה הזר של עצמי. אני אשלח לעצמי מכתב עם עצות או הנחיות או לא יודע מה ואקרא אותם כאילו מישהו אחר כתב לי. האצתי צעדיי עד שכמעט רצתי כשרעיון המכתב תפח להבנה שהעניין הזה יכול להתגלות כאמצעי תקשורת ביני לבין העצמי החמקני והמסתתר שלי - בכל הרמות. הגעתי הביתה וכתבתי:


ל"עצמי" שלוםֱ!


אנשים נוסעים להודו, חוזרים בתשובה או הולכים לטיפול פסיכולוגי יקר כדי למצוא את עצמם, אני מנסה כאן דרך עיקוף ופונה אליך בקריאה נרגשת – עצמי היקר, שוב הביתה, זהו מקומך, אני מחכה לך, מבטיח להכין לך שניצלים וספגטי בולונז ברמה משודרגת...
מקווה ללחוץ את ידך ולהתחיל תהליך של הידברות ישירה ומפרה.

        בברכה: מחלקת המים של ג'נין


    שמח וטוב לב הכנסתי את המכתב למעטפה. גאה בפרץ השנינות שגיליתי בעניין מחלקת המים. הלכתי לדואר, שלחתי את המכתב לעצמי וחיכיתי יום, יומיים...המכתב הגיע. זה הצחיק אותי. הוצאתי אותו מהתיבה ולקחתי אותו איתי אל המיטה. נשכבתי. שיבחתי בליבי את הדוור שהצליח לזהות את כתב ידי הבלתי קריא והעמדתי פני סקרן כשאני ממלמל לעצמי בקול רם "הו...מעניין מה כתוב שם, מעניין מאודדדד...מה כתוב שם" פתחתי את המעטפה... וחטפתי שוק...המכתב ששלחתי לעצמי לא היה המכתב שקבלתי:
לשאול שלום!



   קראתי בעיון את מכתבך. מצאתי בו דברי חנופה מתרפסים ורוח היתולית ומתחמקת אשר עוררו בי ספקות לגבי רמת בשלותך/רצינותך לקיים בינינו דיאלוג כן, אמיץ ואחראי - ולעמוד במתחייב ממנו. 
   אי לכך אני נאלץ לדחות בשלב זה את בקשתך. אם אמצא לנכון אחזור ואשקול אותה בעתיד.
   עם זאת. תרשה לי לברך אותך על ההבנה החדשה שצמחה בך על חשיבותו ונחיצותו של דיאלוג בין אדם לבין עצמו.
   אני מאחל לך הצלחה.


                                             בכבוד רב: עצמך.


יום חמישי, 2 בפברואר 2012

שאול בן אמיתי - את, כן את

 

מילים ולחן: שאול בן אמיתי

 היי את, כן את
זו שראשה מונח על כתפי
מנסה לדבר אליך
רגע לפני שתירדמי
אני חושב שיש בנינו הסכם
אי הסגרה, הסכם הסתרה -
לא מגלים האחד לשני
מי זו את ומי אתה

היי את, כן את
זו שרגלה לוחצת על רגלי
מנסה לדבר אליך
כדי שלא תירדמי
אני חושב שיש בנינו הסכם
אי התניה, אי השוואה
פעם אני יכול ופעם את
ופעם לא אני ולא את
כי אנחנו לא נעמוד בזה לרגע
כי אנחנו רגישים לכל פגע
כי אנחנו לא נעמוד בזה לרגע אחד


 היי את, כן את
זו שנושפת אל תוך אוזני
עכשיו כשאת ישנה כבר
אומר לך מבלי שתשמעי
אני חושב שיש בנינו הסכם
אי נטישה, הסכם הקרבה -
לא נרדמים לפני שגם השני
לא מפקירים ער במיטה
כי אנחנו לא נעמוד בזה לרגע
כי אנחנו רגישים לכל פגע
כי אנחנו לא נעמוד בזה לרגע אחד



יום שלישי, 31 בינואר 2012

שיעור גיטרה - שאול בשיחה עם אדם בן אמיתי על תנועת הקוורטות



  

בקיצור: בין צליל ה 5 ל 1 שמעליו יש קוורטה. כך גם בין ה 9 ל 5 שמעליו.
הקוורטה המנוגנת בבת אחת מייצרת רצון של ה 5 וה 9 לזוז. ה 5 ל 6 ה 9 ל 3...
תרגיל: אלתר ונגן על כל צורות האקורד של C  G  A  E  D 
תרגיל: אלתר על מספר בלוזים.
תרגיל: נגן מספר שירים כשאתה "תוקע" את התנועה של הקוורטה" בכל הזדמנות..

יום ראשון, 22 בינואר 2012

דיסק 2 - הולכים ברחוב


 

מילים ולחן: שאול בן אמיתי

לפעמים, דווקא ברגעים הקטנים, הפרוזאים, כמו ההליכה יחד לקנות חלב...אני קולט את הקסם הזה, המפתיע שלא נגמר.

הולכים ברחוב

היא ארזה את עצמה בתוך
מעיל ארוך
בקשה שאקח ת'מפתחות,
את הנייד, שיהיה כמה שפחות
לסחוב, היא לא אוהבת לסחוב
כשיש גשם ברחוב

נעלתי את הדלת פעמיים כפי שבקשה
יצאנו לרחוב והיא נשמה
את כל האוויר לרווחה
והושיטה פניה אל טיפות הגשם וצחקה

הבטתי בה, באישה
שצועדת לצידי ברחוב
כבר שנים הולכים כך ברחוב
ותמיד זה מפתיע
ויש בזה קסם
שלא נגמר



הלכנו לאט בתקווה
שלא נגיע
היא לא התאפקה ושאלה:
"אתה מרגיש מה שאני מרגישה?"
חיבקתי אותה
ושיקרתי שכיף לי בגשם

הבטתי בה, באישה...

הגענו עד הכניסה
ועצרנו פתאום
לא היה ברור בשביל מה
אז עלינו על מונית חזרה
אואו
שצועדת לצידי ברחוב
כבר שנים הולכים כך ברחוב
ותמיד זה מפתיע
ויש בזה קסם
שלא נגמר




יום שבת, 7 במאי 2011

שיעור הרמוניה 2


ת י א ו ר י ה    ה ר מ ו נ י ה  - שיעור 2.

נושא 4  צלילי מתח ושלושת הפונקציות

בתיאטרון, כשהמסך עולה, ואתה רואה על הבמה מלך, ומשני צידיו שני משרתים, מאחוריו עבד המנפנף במניפה שלא יהיה לו חם למסכן, ולידו המלכה שגם לה שתי משרתות, שר הצבא ושני חיילים מתוחים העומדים נכונים לפקודותיו – אתה מבין בדיוק את מערכת הכוחות שבין הנוכחים. את ההיררכיות. על ההבנה הזאת בונה המחזאי והבמאי. כי אם היה צריך להסביר לך את כל זאת לא היה לו זמן לספור עצמו.
כך גם במוסיקה. בהבדל אחד – המאזין הלא מלומד לא מודע למערכת הכוחות, אך היא נמצאת שם ועובדת עליו. לפני שאנחנו נכנסים לסיטואציות מיוחדות (כלומר, חילופי אקורדים) אפשר לומר שהצליל דו הוא המלך, מי המלכה, סול שר הצבא...כלומר, במצב בו אנו שומעים את האקורד דו-מי-סול הצלילים רה, פה, לה וסי מתוחים ושואפים לנוע או "להפתר" אל הצליל הקרוב אליהם – רה וסי לדו, פה למי, לה לסול...
המורכבות המרתקת במוסיקה היא, שאותו צליל לה כדוגמא ששאף להפתר לסול מרגיש אחרת כשהוא אחד מצלילי האקורד פה מז'ור למשל ( פה-לה-דו ). 

סיכום קצר:
הצלילים היציבים אינם חזקים באותה המידה.
הצליל הראשון בסולם הוא היציב והחזק מכולם. הוא כמו השמש מסביבה חגים כדור הארץ שמסביבו חג הירח.
הצליל השלישי פחות יציב מהראשון
הצליל החמישי עוד פחות יציב מהשלישי

צלילי המתח בסולם הם - רה פה לה סי, הצליל השני, רביעי, שישי ושביעי.
המידה של המתח הטמון בכל אחד מהצלילים המתוחים האלה אינו זהה באותה המידה שהמידה של היציבות של הצלילים היציבים אינה זהה.

המתח מושפע משני פרמטרים:
1. הקרבה של הצליל לצליל יציב – פה וסי קרובים בחצי טון לצלילים יציבים בעוד רה ולה בטון שלם.
2. מידת יציבותו של הצליל לידו צליל המתח נמצא.
כך יוצא:
שהצליל המתוח בסולם הוא סי כי הוא חצי טון מהצליל דו הכי יציב...
אחריו פה שגם הוא חצי טון מצליל יציב אך הוא ליד הצליל הפחות יציב מדו ליד הצליל מי.
אחריו רה שאומנם נמצא ליד דו אך במרחק טון שם...
אחריו לה הנמצא במרחק טון שלם מהצליל הכי פחות יציב.

*      מ ו ס י ק ה  פ ו נ ק צ י ו נ א ל י ת.

על פי ה"גישה" הנקראת "מוסיקה פונקציונאלית", שהתפתחה במאה ה 16  - האקורדים הם בעלי "תפקיד" או "פונקציה" ולא "סתם" סאונד כזה או אחר.
המוסיקה האירופית עד המאה ה 16 נקראה "מודלית" ( "מודוסים" ).
על פי הגישה הזו, שלושת הדרגות הראשיות ( ראשונה, רביעית וחמישית ) יכולות להספיק ליצירת שיר. יש בהן "את מה שצריך ליצירת סיפור" – מצב רגוע ( הטוניקה ), חצי מתוח ( הסוב דומיננטה ) ומתוח ( הדומיננטה ). ( דומה ל"קונפליקט" בסיפור ).
הדרגות הנוספות, השנייה, שלישית, שישית ושביעית - כולן דרגות מינוריות, המשמשות כתחליפים  לדרגות הראשיות לצורכי גיוון ויצירת "עניין" הרמוני.

למתח והרוגע הטמון בצלילים יש כמובן השפעה על המתח והרוגע של האקורדים המכילים אותם.
אקורד המכיל את שני צלילי המתח הכי מתוחים – סי ופה הוא כמובן מתוח ונקרא דומיננטה.
אקורד שהמשולש שלו מכיל שנים או שלושה צלילי מתח גם אם לא את המתוח מכולם הוא חצי מתוח
      ונקרא סוב דומיננטה.

         טוניקה
      סוב דומיננטה
        דומיננטה
                Cmaj7
              Fmaj7
              G7
                Am7
              Dm7
              Bm7b5
                Em7




*     מ ה ל ך         "T u r n   a r o u n d 

הרחבה קטנה של הקדנצה האוטנטית מולידה מהלך שכיח נוסף. מהלך הנקרא – "Turn around".
גם למהלך זה מספר גרסאות אותן ניתן לצמצם למספר "רעיונות" עיקריים  –
1. אפשר לשנות את כל אחד מהאקורדים המינוריים שבמהלך למג'ור. 
 C  Am  Dm  G7      C  A  Dm  G7       C  Am  D  G7     C  A  D  G7

2. אפשר להחליף כל אקורד דומיננטי ( מג'ור 7 ) ב"תחליף טריטון", כלומר, במג'ור 7 אחר הנמצא טריטון ( 3 טון ) מעליו.
C Am Dm Db7      C Eb Dm G7       C Am Ab7 G7     

3. אפשר להחליף את אקורד ה 1, הטוניקה, באקורד מאותה הפונקציה – ה 3.
Em Am Dm G7     
4. אפשר לשנות את האקורד למג'ור.
E Am Dm G7     
5. אפשר ליצור שתי "מגלשות" יפות –
E   Eb7   D   Db7       Bb7   A7   Ab7   G7


 נושא 5. קדנצה – מהלך המוביל לסיום המשפט או החטיבה (בית פזמון).

יש מספר קדנצות:
אוטנטית...              F  G  C           1  -  5  -  4
הסיום הכי סיומי... חצי מתוח שהולך למתוח ומסתיים ברגוע...
פלאגלית...              G   F  C           1  -  4  -  5
סיום טיפה משונה – מתוח לחצי מתוח לרגוע...
"סופר פלאגלית"..     Bb F  C   
הרביעית של הרביעית...הוספת אקורד לא מהסולם שהוא הרביעית של הרביעית מהסולם ההולך
לראשונה...
קדנצה מדומה...    F  G  Am          6 -  5  -  4
סיום לא סיום...נועד בדרך כלל כדי לאפשר לשיר להמשיך עוד קצת ולא להסתיים עדיין.

נושא 6. סוגים של מהלכים הרמוניים

נהוג לחלק את המהלכים ההרמוניים לארבעה סוגים עיקריים, לפי המרווח שקיים בין מדרגות האקורדים:
  • תנועה הרמונית חזקה (dynamic) - התנועה הנפוצה ביותר בהרמוניה פונקציונאלית. מהלך של קוורטה או סקסטה בעלייה (שווה-ערך לקוינטה או טרצה בירידה). למשל: דו מז'ור - פה מז'ור (קוורטה עולה); דו מז'ור - לה מינור (סקסטה עולה.
  • תנועה הרמונית חלשה (static) - מהלך של קוינטה או טרצה בעלייה (שווה-ערך לקוורטה או סקסטה בירידה). למשל - דו מז'ור - סול מז'ור (קוינטה יורדת); דו מז'ור - מי מינור (טרצה יורדת.
·        תנועה הרמונית מודגשת (accentuated) - מהלך של סקונדה בירידה או בעלייה. למשל: דו מז'ור - רה מינור (סקונדה עולה); דו מז'ור - סי מוקטן (סקונדה יורדת.
  • תנועה הרמונית מטעה (deceptive) - מהלך של פרימה. למשל: דו מז'ור - דו מז'ור; דו מז'ור - דו דיאז מינור; דו מז'ור - דו במול מז'ור.

נושא 7. סוגים של הירמונים

מונופוניה – כול הצלילים באוניסונו.
הומופוניה – קו לחן יחיד מלווה בקולות חסרי ערך לחין – כמו ליווי.
פוליפוניה – לכול הקולות ערך לחין.
אנטיפוניה – יחיד עונה ליחיד או קבוצה לקבוצה.
רספונטוריום – ( כמו רספונס – תגובה ) קבוצה עונה ליחיד בתשובה.
                 קצרה ( כמו השירים הספיריטואליים של הכושים...או כמו סגנון  לני ברו בגיטרה ).
הטרופוניה – קו לחן יחיד המלווה ע"י קול המחקה אותו בצלילים קצרים.
הוקאטוס – צלילי המלודיה מתחלקים בין כלים שונים ( במקרה שלנו –  אוקטבות שונות ).

נושא8   תופעות הרמוניות

*       אקורד מינור הופך למז'ור.

*       אקורדים "אוקסילריים"...השיר מתחיל מאקורד שאינו האקורד הראשון בסולם. 

*       אלטרציה - היענות לרצונו של הצליל המוביל.

*       דיסאלטרציה. אי היענות לרצונו של הצליל המוביל .
              נסיגה כרומטית של צליל מוביל ( צליל מותק )...למשל כאשר מופיע פה# בדו מג'ור –   
              במקום להיפתר לסול הוא נסוג אל פה...

*       "פתרון פסיבי" – אם ההר לא בא אל מוחמד – מוחמד בא אל ההר.
            במקום שהצליל יפתר לצליל הנכון – הצליל נשאר במקומו ואילו האקורד  "בא אליו".
             דוגמה – הצליל פה בסולם דו מג'ור "רוצה" לרדת למי, צליל ה 3 של C...ובמקום זאת,
            מופיע האקורד F ו"פותר" את המתח והרצון של הפה לרדת למי.

*       "סקוונצה" – "העתקה" לטרצה גבוהה או נמוכה יותר – עם או בלי להתחשב בצלילי הסולם.

*       "השמטה" – כאשר בתיאוריה יש להניח את קיומו של צליל שבפועל לא מנוגן.

*       אתנחתה  ( ואתנחתה רופפת על הסוב דומיננטה ).
        "אתנחתה" = מנוחה...הפסקת קפה...על הדומיננטה...או הסוב - דומיננטית –
         או על אקורד לא דיאטוני.

*       סופר פלגליות - כאמור, מ 4 ל 1 זה מהלך פלאגלי...מ 7 מונמך ל 4 ל 1 – סופר פלאגלי.

*       " מטוטלת טונלית"...
       בד"כ הליכה מהאקורד הראשון לשישי ובחזרה במעין "מטוטלת". כאילו
       קשה לשיר להחליט מה הוא רוצה להיות כשיהיה גדול – שיר מג'ורי או מינורי.

*        דרגה רביעית ב"התנהגות" של SUS.

*       מהלכים "מתקדמים ונסוגים".
המהלכים המקובלים במוסיקה הטונאלית נחשבים ל"מתקדמים".
מהלכים מתקדמים הם:
ירידה של אקורדים בטרצה ( קטנה או גדולה – תלוי בסולם ).
C    Am    F     Dm     Bdim   G     Em    
אפשר גם לבצע את המהלך כולל "דילוג" על טרצה אחת –
C              F                Bdim            Em    
אפשר גם לבצע את המהלך כולל שני "דילוגים" על טרצה  –
C                      Dm                          Em    
סי כ ו ם  -  מהלכים "מתקדמים"  ו"נסוגים" –
בכיוון מעלה - אפשר לצעוד ( סקונדה )...אפשר לקפוץ קוורטה...
בכיוון מטה  - אפשר לקפוץ בטרצה...אפשר לקפוץ קווינטה...
כלומר –
בכיוון מעלה – אי אפשר לקפוץ בטרצה...אי אפשר לקפוץ קווינטה...
                        בכיוון מטה  – אי אפשר לצעוד ( סקונדה )...אי אפשר לקפוץ קוורטה...

*       כאשר המלודיה כוללת משפט החוזר על עצמו פעמיים, יש רצון לעניין אותו בפעם השנייה.
אחת הדרכים "לעניין" את המשפט השני היא שימוש ב"דרגות המישניות",
הדרגות המינוריות שבסולם המז'ורי.
ליצור כאילו גרסה מז'ורית למשפט הראשון ומינורית למשפט השני.


*      "מיקסטורה" –
         מהמילה "מיקס". בד"כ, "השאלת" אקורדים מהסולם המינורי אל הסולם המג'ורי –
      אפשר להחליף דרגה מהסולם המז'ורי עם דרגה מהמינור המקביל – מאותה הפונקציה.
      כלומר, המהלך הזה. . . יכול להפוך ל. . .

      /  F /  G7  /  Cmaj7   /    =     / F    /   Fm7  /   Cmaj7   /

       "השאלה" פחות שכיחה היא השביעית מז'ור 7 המונמכת...
        בד"כ מנוצלת ליצירת "מהלך סופר פלאגלי" ( בטרימינולוגיה הקלאסית )
        הרביעית של הרביעית...
      /  Bb /  F  /  Cmaj7   /  
         או כמו ב All my loving של הביטלס –
         השביעית המונמכת לפני הדומיננטה ה"אמיתית".

     /  F#m  /  B  /  E  /  C#m  /  A  /  F#m  /  D  /  B  / 

          או "פינק פלויד" “IF” – דרגה שביעית מונמכת מושאלת מהמינור.

          שישית מוגבהת במינור...

          שישית מוגבהת במינור יוצרת סאונד דורי. בשיר הבא מאבק בין ה 6 המינורי ל 6 הדורי המוגבה.

          ( "אלינור רגבי" – ביטלס "I am just a jealous guy – ג'ון לנון ).

*      ה"מפעם המלודי".
מלודיה "נכונה" שומרת על איזון פנימי, סימטריה במספר רמות: כמות תיבות. צלילים מתוחים ורגועים. עליות מול ירידות. 
המלודיה מורכבת מפיגורה שהיא חלק ממוטיב שהוא חלק ממשפט מוסיקאלי שהוא חלק מחטיבה שהיא חלק משיר. 

*       התאמה ברמה "סולמית". יש לזהות את הסולם של המלודיה – הסולם הזה הוא המאגר ממנו "יגזרו" האקורדים של השיר.
בד"כ שיר מכיל אקורדים מסולם אחד.
אקורדים או צלילים השייכים לסולם מוגדרים כ –"דיאטוניים" לסולם.
אקורדים דיאטוניים לסולם מתייחסים למרכז הטונלי – האקורד הראשון בסולם.
אך יש גם שירים המכילים יותר ממרכז אחד. דוגמה – הבית בסולם דו מג'ור, הפזמון בפה מג'ור.
ויש שירים בהם האקורדים שומרים אמונים למרכז היחיד – ובכל זאת יש אקורדים שאינם דיאטוניים.

*       ה"מפעם ההרמוני".
          מיקומם של האקורדים במחרוזת, שומר על איזון פנימי, סימטריה במספר רמות: כמות תיבות.
          תפקודם הפונקציונאלי של האקורדים.  
על פי ה"גישה" הנקראת "מוסיקה פונקציונאלית", שהתפתחה במאה ה 16  - האקורדים הם בעלי "תפקיד" או "פונקציה" ולא "סתם" סאונד כזה או אחר.
המוסיקה האירופית עד המאה ה 16 נקראה "מודלית" ( "מודוסים" ).
על פי הגישה הזו, שלושת הדרגות הראשיות ( ראשונה, רביעית וחמישית ) יכולות להספיק ליצירת שיר. יש בהן "את מה שצריך ליצירת סיפור" – מצב רגוע ( הטוניקה ), חצי מתוח ( הסוב דומיננטה ) ומתוח ( הדומיננטה ). ( דומה ל"קונפליקט" בסיפור ).
הדרגות הנוספות, השנייה, שלישית, שישית ושביעית - כולן דרגות מינוריות, המשמשות כתחליפים  לדרגות הראשיות לצורכי גיוון ויצירת "עניין" הרמוני.

*      משקל – "ביטים" חזקים וחלשים.
ה"ביט" הראשון בתיבה הוא החזק.
השאר, שני "ביטים" נוספים ( במשקל 3/4 ) או שלושה ( במשקל 4/4 ) – הם "ביטים" חלשים יותר.
תיאור ה"ביטים" החזקים והחלשים –
הרבע הראשון הכי חזק, אחריו השלישי, אחריו השני והאחרון הוא הרביעי.
כך גם שמיניות ה"Off beat" – השמינית של הרבע הראשון החי חזקה, אחריה השלישית, השנייה

והרביעית.
/  1 +   2  +   3 +   4  +    /
 סדר השמיניות לפי ה"חוזק" -                                          8   4    6   2    7    3      5    1   


*      "מטבע לשון"...או "מהלכים מקובלים":

מהלך 1. ( ראה תנועות מתקדמות ונסוגות ).
   1     3       6     4  5    1
/ C  / Em  / Am  / F  G  / C  /
מהלך 2. ( ראה תופעת ה"מיקסטורה" או השאלה מהמינור ).
אפשר להחליף את ה 5 המוביל ל 1 ב 7 מונמך ( מושאל מהמינור ).
   1     3       6     4  7b    1
/ C  / Em  / Am  / F  Bb  / C  /
דוגמאות לשביעית מונמכת – ביטלס:          Help –  7b
אפשר להחליף גם את ה 4 ב 6 מונמך מושאל מהמינור. 
   1     3       6     6b  7b     1

דוגמאות לשישית ושביעית מונמכות – ביטלס:

Honey Pie   6b –  7b – 1             Hello Goodbye  6b –  7b – 1                    Another Girl  1 – 4 – 7b
Get back  1 – 4 – 7b       A Hard Day’s night  1 – 4 – 5 - 7b        All my loving


או "פינק פלויד" “IF” – דרגה שביעית מונמכת מושאלת מהמינור.
"שרשרת דומיננטות " - תופעה הרמונית נוספת ראויה לציון בהקשר לשיר זה –
   1    3b   4     5      7b   
/ C  / Eb  / F  /  G  /  Bb  /
דוגמאות לשלישית ושביעית מונמכות – ביטלס:


I’m A Walrus  1 – 3b -  4                              Baby Your A Rich Man    1 – 3b -  4 
Sgt. Pepper’s Lonely Heart    1 – 3b -  4          Back in the USSR  1 – 3b -  4

שילוב – שלישית, שישית ושביעית מונמכות -
   1    3b   4     6b      7b   
/ C  / Eb  / F  /  Ab  /  Bb  /
דוגמאות – ג'ימי הנדריקס:  Hey Joe          
     6b     3b      7b     1      5     
  /  Ab  /  Eb   /  Bb  /  C  /  G  /   
מהלך 3.
אפשר להשאיל גם את הדרגות המינוריות המחליפות את הדרגות המז'וריות של המז'ור.
אקורד רביעי מינורי –
   1     2       4     1     5      4     1
/ C  / Dm  /  F  /  C  /  G  /    F  /  C  /

   1     2       4m     1     5      4   4n    1
/ C  / Dm  /  Fm  /  C  /  G  /    F  Fm /  C  /

דוגמאות לרביעית מינורית – ביטלס:

 All I’ve Got To Do   – 4m  Across the universe – 4m                      ll follow the sun – 4m     
מהלך 4.  תופעת ה - אקורד מינור הופך למז'ור.
   1     2       4     5      1     3     4     5
/ C  / Dm  /  F  /  G  /  C  / Em  / F  /  G  /

   1    2     4     5      1     3    4     5
/ C  / D  /  F  /  G  /  C  /  E  / F  /  G  /
דוגמאות לשנייה מז'ורית – ביטלס:
 All You need is Love  1 – 2M -  5
דוגמאות לשישית מז'ורית – ביטלס:
Good day sunshine - 6M                        It want be long  – 6M

אבשלום – שלום חנוך

- 3 ו 2 מז'וריים...1 מינורי...
//:  F  /  F  /  Gm  /  Gm  /  A7  /  A7  /  Bb  /  F /  G  / G  /  Fm  / Fm  ://

/ Bb  /  Am  / Bb  F  /  Gm  / Bb  /  Am  / Bb  F  /  C7#5  /

חדר משלי – ארקדי דוכין

 6,  3 ו 7 – מונמכים – מושאלים מהמינור המקביל...
//:  E  /  C  /  G  /  D  ://

/ E  /  F#m  /  A  /  C  /  E  /  F#m  / A  /  E  / A7  /  E  A7  / C  / B7  / E /  
מהלך 5.    מהלך Turn Around  

/ 1  /  3  /  2  /  5  /                / 1  /  6  /  4  /  5  /

where do you go to my lovely     על קו הזינוק - נטשה  Every Breat you take


/  1  /  6  /  2  /  5  /                                       /  2  /  3  /  4  /  5  /

All my loving        שמוליק קראוס איך שגלגל מסתובב לו

              
/ 1  /  5  /  6  /  4  /                / 1  /  2  /  3  /  4  /            / 1  /  3  /  6  /  4  /

no women no cry           here ther and everywhere A day in a life     


/ 1 / 2M / 4 / 5  /                    / 1 / 3M / 4 / 4m /      / 1  /  3M  /  4  /  5  /

As time goes By                         Creep                   Imagine


/ 1m  /  6  /  7  /  4  /              / 1 / 3 / 7 /  2 /

Message in a Bottle                lay lady lay