'ההההיייי, מה
נשמממעעעע???' ככל שאני נלהב פחות מהאדם שאני פוגש באקראי כך ה"היי מה
נשמע" שלי גדול יותר. כך היה כשפגשתי את המחייך.
'נהדר, פשוט נהדר' ענה המחייך והייתי בטוח שאני מצליח להסתיר. הוא המשיך 'מה אגיד לך?...הולך טוב...השתניתי...אני מרגיש את זה
בכל רגע...גם עכשיו'...
אוהו...הוא הולך לנפח לי ת'מוח עם תהליכים פסיכולוגיים חשבתי לעצמי
ועניתי: 'נהדר, נהדר...האמת? רואים עליך מיד'.
'תראה' הוא המשיך 'פעם כשהייתי פוגש בן אדם כמוך, שלא בזין שלי
לפגוש, והיה מתחיל בהיייי ענק ומה ננשששמממעע מוגזמים הייתי מרגיש חובה לשאול אותו
מה איתו...היום, אני מזבל לו ת'מוח על תהליכים פסיכולוגיים והולך' אמר והלך...
למחרת הלכתי יחד עם
אדם לדיזנגוף סנטר לקנות את הספר "תהייה עצמך – זה בסדר". שם, בכניסה,
ראיתי אותו שוב, את המחייך, ממהר במרץ עוז ועזוז אל עבר המדרגות הנעות. אני לא
סובל אותו, אין מה לעשות, לא סובל אותו. כדי להימנע מפגישה חוזרת ומחשש שיפדח אותי
ליד אדם. החלטתי לעלות במדרגות הרגילות ובקומה השנייה לעבור למדרגות הנעות. הוא כנראה
הבחין, שמעתי אותו קורא לי. נפנף לשלום וחיקה אותי בתנועות שפתיו וידיו:
'ההההיייי ממה
ננננשששמממעעעעע????' וחייך. חייכתי חזרה. מה כבר יכולתי לעשות. אדם שאל מי זה
אמרתי סתם מישהו. נראה בחור נחמד הוא אמר לי ואני התאפקתי. כשהגענו לקומה השנייה
ראיתי שהמחייך עומד מתמהמה ליד המדרגות הנעות. לא הסתכנתי והחלטתי לעלות עוד קומה
במדרגות הרגילות. עוד קומה אחת לא תזיק אמרתי לעצמי. בקומה השלישית ראיתי אותו
עומד ומחכה. בשלב הזה כבר היה ברור שהוא מתעלל בי. הצעתי לאדם שנמשיך לעלות
במדרגות....שזה בריא...קצת ספורט אמרתי לו... מה לך ולספורט שאל אדם בתמיהה...המחייך
חיכה לי בקומה הרביעית. עומד נינוח, מביט בי מתנשף. אמרתי לאדם יאללה בוא נרד
חזרה...אדם שאל מה עם הספר?...עניתי לו תהייה עצמך זה בסדר, באמת, זה בסדר גמור...והחשתי
צעדיי...בקומה הראשונה צעדיי הפכו כבר לריצה...אדם רץ לידי מביט בי מודאג...תהייה
עצמך צעקתי אליו...תהייה עצמך... הגענו לשפת הים, רצנו אל תוך המים...תהייה עצמך
תהייה עצמך צעקתי והתחלתי לשחות ואדם לצידי... שחינו עד קפריסין, מאז אנחנו
קפריזאים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה